שבילים בת”א לנוסעי האופניים החשמליים

ת"א היא העיר המתקדמת ביותר בארץ מהרבה בחינות, כך שלא מפתיע לגלות שגם במבחן השבילים לרוכבי האופניים היא פתחה פער משמעותי על שאר הערים בישראל – אבל עושה רושם שתל אביב מסוגלת ליותר (משפט שבדרך כלל מאפיין מורות מעצבנות, אבל כל מי שמתנייד בעיר בעזרת אופניים חשמליים או כאלה נטולי מנוע אומר אותו לפחות פעמיים ביום).

טעון שיפור

בחלק מהמקרים בתל אביב, השם "שבילי אופניים" מטעה: מדובר בנתיבים שמשמשים לא רק את רוכבי האופניים אלא גם לטובת תחנות אוטובוס, פחי אשפה, הולכי רגל שלא מודעים למשמעות הסימון (הדי ברור) או שמתעלמים ממנו, והתוצאה הבלתי נמנעת – אין שום דרך לרכב ברציפות בלי לסטות מהשביל ובעצם לעבור על החוק שאוסר רכיבה על מדרכות. דמיינו את עצמכם למשל רוכבים לאורך אבן גבירול על אופניים חשמליים כשפתאום תחנת אוטובוס קוטעת את השביל, ולא רק תחנת אוטובוס אלא גם כל האנשים שמחכים לאוטובוס והתחנה קטנה מלהכילם. אופציה אחת היא לרדת מהאופניים, לעקוף את המכשול ואז לחזור לרכב בכיף – עד למחסום הבא שמן הסתם יצוץ תוך 2 דקות. אופציה שניה היא לעקוף את המכשול תוך כדי רכיבה, אבל אז עלול לצוץ שוטר או פקח ולקנוס אתכם ב-100 עד 250 ש"ח. כך או כך, הדמיון כבר לא כזה אטרקטיבי, ואין פלא שגם בתל אביב עדיין ישנם רבים שמעדיפים מכוניות יקרות ומזהמות על-פני האופניים החשמליים הזריזים והזולים.

סוג נוסף של מכשול בפני רכיבה רציפה הוא היעדר מעבר חצייה ייעודי לרוכבי אופניים: החוק, מסתבר, מחייב ירידה מהאופניים אם מגיעים למעבר חצייה שאינו מיועד אך ורק להם. בשדרות ירושלים למשל נקטע שביל האופניים בכל צומת עם מעבר חצייה משותף להולכי רגל, ולא מעט רוכבי אופניים כבר שלשלו קנסות לקופת המשטרה בגלל שהמשיכו ברכיבה.

עוד טעונה שיפור הפרישה של נתיבי האופניים: נכון לעכשיו רוכבי אופניים שרוצים לעבור בצירים מרכזיים בעיר כמו דיזנגוף, קינג ג'ורג' ואלנבי, יכולים לעשות זאת רק על הכביש. אם לוקחים בחשבון שחלק מהנתיבים ברחובות אלה הם לתחבורה ציבורית בלבד, וגם באלה שפתוחים לכולם סביר להניח שתמצאו את עצמכם מנסים לנווט בין עשרות אוטובוסים ענקיים, התוצאה היא שהצירים הנ"ל הם במידה רבה מחוץ לתחום לבעלי אופניים.

ציון לשבח

כאמור יש עוד לא מעט מקום לשיפור בכל מה שקשור לשבילי אופניים בתל אביב, אבל אי אפשר להתעלם מהכמות המשמעותית שלהם, בכל רחבי העיר. ב-2012 עיריית ת"א הכריזה על תוכנית חומש במטרה לעודד רכיבה על אופניים בשטחה, ומאז נסללו עשרות קילומטרים של שבילי אופניים מסוגים שונים ובנוסף הותאמו כבישים צדדיים לשימוש משותף של מכוניות ואופניים. כבר לפני שנה היו בעיר יותר מ-130 ק"מ של שבילים לרוכבי אופניים – פזורים בכל האזורים מרמת החייל ורמת אביב ג' בצפון ועד יפו, שכונת התקווה ושיכון הטייסים בדרום – כך שאם מקדישים מעט זמן לתכנון נכון של המסלול, אפשר להגיע עם אופניים די בקלות ויחסית בנוחות לכל מקום בתל אביב.

סוגי שבילי אופניים בתל אביב

תל אביב מובילה ומהווה דוגמה לערים אחרות בישראל לא רק מבחינת כמות השבילים לרוכבי אופניים אלא גם מבחינת הסוגים השונים שלהם, כולל כאלה שנחשבים מתקדמים במיוחד.

בתחילת הדרך – סך הכל לפני שנים אחדות – עוד היו שבילי האופניים בעיר משותפים לרוכבים ולהולכי רגל, ובפארק הירקון עוד ניתן לראות את אותו ציור מוכר של אופניים ולצידם מבוגר הולך יד ביד עם ילד/ה.

השלב הבא כבר כלל הפרדה מתבקשת בין הולכי הרגל לבין רוכבי האופניים החשמליים וגם אלה ללא המנוע. בחלק גדול מהשדרות בעיר אפשר לראות שביל שמחולק לשניים (ועדיין, למרבה הצער, לא מעט הולכי רגל שלא שמים לב ומשתמשים בחלק שמיועד לרכיבה). ביניהן: שדרות רוטשילד, שדרות ח"ן, שדרות בן ציון שמובילות מהבימה אל דיזינגוף סנטר, שדרות בן גוריון שמתחילות (או נגמרות, תלוי איך מסתכלים עליהן) בים ושדרות ירושלים (שכאמור מתאפיינות גם בבעייתיות מסוימת).

סוג נוסף של שבילי אופניים הוא זה שמהווה חלק מהמדרכה, אבל מופרד ממנה בסימון ברור. זה המצב למשל בצירי תנועה מרכזיים כגון אבן גבירול, חלק מדרך נמיר, שאול המלך, קפלן ועוד. היתרון הגדול של שבילים אלה הוא שאין צורך לרדת לכביש, וכשהולכי הרגל נמנעים מלהיכנס אליהם ואין מכשולים כמו באבן גבירול, הרכיבה רציפה ומענגת.

שבילים אחרים לרוכבי אופניים הם חלק מהכביש, ובגובה הכביש, כשישנה הפרדה ברורה בין הנתיבים המיועדים למכוניות לבין הנתיב של האופניים. בין הרחובות שבהם ניתן לרכב בשביל מסוג זה: פנקס, ריינס, בלוך, יהודה הימית ביפו, משה דיין וגאולה.

שביל אופניים פופולרי במיוחד הוא זה שלאורך הטיילת: במקרה זה השביל הוא במעין מפלס ביניים בין הכביש לבין הטיילת עצמה שמשמשת את הולכי הרגל, וניתן לרכב בו לשני הכיוונים – פתרון מעניין שאולי ניתן יהיה לשכפל אותו גם למקומות אחרים בעיר שמתאימים לו.

חיבור לערים השכנות

בנוסף להתרחבות הנוספת הרצויה בתוך תל אביב, חלק בלתי נפרד מהמהפכה התחבורתית הנדרשת, שממנה ירוויחו כולם כולל מי שלא מנצל את יתרונות האופניים החשמליים או ה"רגילים", הוא יצירת נתיבי אופניים שיחברו את תל אביב עם השכנות שלה.

ב-2015 הודיע שר התחבורה ישראל כץ על הקמת "אוטוסטרדות" לרוכבי אופניים, באורך כולל של לא פחות מ-150 ק"מ, שיחברו את מרכזי הערים בגוש דן ואת אזורי התעסוקה העיקריים בהן. על הנייר התוכנית נראית מבטיחה מאוד, לא רק מבחינת האורך אלא גם מבחינת איכות הנתיבים לאופניים (שבילים ברוחב של 3 מטר, גשרים שיאפשרו חצייה בטוחה ומהירה של כבישים, ברזיות, עמדות מנוחה ועוד) – ויש לקוות שלא רק התוכנית אלא גם המציאות תהיה ידידותית לרוכבי האופניים, תפחית את העומסים בכבישים ותצמצם משמעותית את זיהום האוויר שממנו כולנו סובלים.